⁦Mycoplasma genitalium⁩
בדיקת DNA PCR

איך מזהים את הזיהום? (תסמינים אצל נשים וגברים)

הזיהום מתפשט במגע אינטימי. מכיוון שנדבקים רבים אינם מבחינים בשום שינוי, נשאים ללא תסמינים מעבירים אותו בלי לדעת. כשמופיעים תסמינים, אלה הטיפוסיים ביותר:

אצל נשים:

• הפרשה נרתיקית לא ספציפית, שהשתנתה או שאינה נעימה.
• תחושת צריבה או עקצוץ בזמן מתן שתן.
• אי־נוחות בבטן התחתונה, כאב עמום באגן.
• כאב או דימום קל בזמן יחסי מין (סימן לדלקת צוואר הרחם).

אצל גברים:

• הפרשה מימית, רירית או צלולה מהשופכה (בצורת דלקת שופכה עקשנית).
• תחושת עקצוץ או צריבה בזמן מתן שתן, או גרד בתוך השופכה.
• רגישות או כאב עמום באשכים או באפידידימיס.

סיבוכים חמורים: למה מסוכן לדחות את הסקר?

אם לא מטפלים בו, הזיהום מתפשט בהדרגה כלפי מעלה לאיברי הרבייה הפנימיים, ושם הוא גורם לנזק כרוני לרקמה ולהצטלקות.

• סיבוכים אצל נשים: הזיהום עלול לגרום למחלה דלקתית של האגן (PID), שעלולה לחסום את החצוצרות. זו אחת הסיבות הישירות המובילות לאי־פוריות אצל נשים ולהריון חוץ־רחמי. בהריון הוא מגביר את הסיכון להפלה וללידה מוקדמת.
• סיבוכים אצל גברים: הזיהום עלול לגרום לדלקת כרונית של השופכה, הערמונית והאפידידימיס, שעלולה להפחית את איכות הזרע ובכך לפגוע גם בפוריות הגבר (לגרום לאי־פוריות).

למה רק בדיקת PCR נותנת תוצאה אמינה?

Mycoplasma genitalium אינו נראה בשיטות המעבדה הרפואיות המסורתיות:

• תרבית אינה אפשרית: החיידק הזה גדל לאט מאוד. תרבית מסורתית הייתה נמשכת חודשים, ולכן היא אינה מעשית בעבודה קלינית שגרתית.
• מכיוון שאין לו דופן תא, אי אפשר לזהות אותו גם במיקרוסקופיה קלאסית או בבדיקות מהירות כלליות.

לעומת זאת, בדיקת ה־real-time PCR המולקולרית שמבוצעת ב־Sabjanics Medical Center אינה צריכה חיידקים חיים או מתרבים. אפילו מקטע זעיר של ה־DNA של האורגניזם בדגימה מספיק כדי שהבדיקה תיתן תוצאה מדויקת מיד.

מה עושים אחרי תוצאה חיובית: עמידות וטיפול מורכב

אם בדיקת ה־PCR מאשרת Mycoplasma genitalium, יש להתחיל טיפול ללא דיחוי. חשוב להבין שהטיפול בחיידק הזה הוא אחת המשימות הקשות ביותר בטיפול ב־STI:

• הסכנה של עמידות למקרולידים: בעבר טיפלו בזיהום הזה באנטיביוטיקה פשוטה מסוג מקרולידים (לרוב אזיתרומיצין). אבל בגלל שימוש לא מבוקר ומיותר בתרופות, החיידק פיתח עמידות נרחבת למקרולידים בכל העולם, כולל בהונגריה. כלומר, טיפולים אנטיביוטיים מסורתיים של טבלייה אחת או טיפול קצר כבר אינם עובדים כלל ברוב המקרים!
• פרוטוקול טיפול מורכב בשני שלבים: מכיוון שהחיידק מתנהג כמו "חיידק־על" עמיד, הריפוי שלו מצריך טיפול אנטיביוטי משולב בכמה שלבים רצופים. קודם אנו מפחיתים את מספר החיידקים, ואז חומר פעיל שני ומיוחד (לעיתים קרובות מוקסיפלוקסצין) משמיד את האורגניזם. טיפול עצמי או נטילת תרופות לא ממוקדת רק מגבירים את העמידות ומפחיתים את הסיכוי לריפוי!
• יש לטפל בבן או בבת הזוג: כדי להימנע מ"אפקט הפינג־פונג" (העברת הזיהום הלוך ושוב), יש לטפל בבן או בבת הזוג באותו זמן, באותו פרוטוקול מורכב, גם אם אין להם תסמינים כלל. אין לקיים יחסי מין עד שבדיקת הביקורת שלילית.